אכילס והצב \ יואב איתמר
לֹא הָיִיתִי צָרִיךְ לְהִשְׂתָּרֵךְ מֵאָחוֹר. יָכֹלְתִּי לָקוּם מֻקְדָּם יוֹתֵר בַּבֹּקֶר. יָכֹלְתִּי לָצֵאת רִאשׁוֹן. הוּא עֲדַיִן בְּמֶרְחַק בְּעִיטָה. בְּכָל רֶגַע נָתוּן עָלוּל לִפֹּל עַל רֹאשׁוֹ סֶלַע. אֵינֶנִּי חָפֵץ בְּכָךְ. יֵשׁ יִתְרוֹן בְּלִהְיוֹת שֵׁנִי. הַתּוֹצָאוֹת הֻכְרְעוּ מֵרֹאשׁ. אֲנִי יָכוֹל לַעְצֹר, לְהַבִּיט בְּעַלְוַת הָעֵשֶׂב, לִשְׁמֹעַ אֶת פִּכְפּוּךְ הַמַּיִם, לָגַעַת בָּאוֹר. מתוך “חוד הלב” (קשב לשירה, 2012) עמ’ 23
מהפֵּך יקומים \ צביקה ניר
דֹּב הַקֹּטֶב הַלָּבָן נוֹפֵחַ נִשְׁמָתוֹ בַּעֲצַלְתַּיִם אֲנוּסוֹת רַחֲמִים בְּסֶרֶט טֶבַע שֶׁהִלּוּכוֹ הוּאַט פַּרְוָתוֹ נִפְשֶׁטֶת מֵעָלָיו מֵעַצְמָהּ כְּשַׁרְווּל חֻלְצָה מֻפְשָׁל גְּעִיּוֹתָיו נִזְרוֹת בָּרוּחַ הַקָּרָה עֲמוּמוֹת כִּסְדָקִים בִּמְעָרָה עֵינָיו שׁוֹאֲלוֹת אֶת הַמַּיִם הַבּוֹגְדָנִיִּים לְפֵשֶׁר הַמַּעֲשִׂים: מַה חֶטְאוֹ שֶׁהֻשְׁלַךְ אֶל אוֹקְיָנוֹס הַקֶּרַח הַצְּפוֹנִי עַל יְדֵי מִי שֶׁפָּקַד עַל הָאוֹר וְחָרַץ שֶׁהָאוֹר הוּא הִפּוּכוֹ שֶׁל הַחשֶׁךְ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הַקַּר …. Read More
כזאת אני \ צילה זן-בר צור
כְּשֶׁהָלַכְתִּי מִכָּאן הָיוּ הָרִמּוֹנִים כְּבֵדִים וּבְשֵׁלִים עַל הָעֵץ. לֹא הָיִיתִי צְרִיכָה כִּמְעַט דָּבָר, גַּם לֹא אֶת שְׁמִי, אָנָאר, רַק אֶת סֵפֶר הַשִּׁירָה וּבוֹ פִּרְחֵי מָרִיחוּאָנָה וּמַקֵּל הַתּוּת בּוֹ כָּתַב עַל גּוּפִי פְּסוּקִים מְשֻׁגָּעִים. כָּזֹאת אֲנִי מְמוֹלֶלֶת נְיָר וְקוֹרֵאת בִּשְׁמוֹ.
* (שני סוסים על קו האור) \ אמירה הס
שֶנִי סוּסִים עַל קו הָאור וּזְקוּרוּת אָזְנִיהֶם קֶשֶב צמָד תְּאְמִים הם בַּחָלְקָה הַהִיא, אַלַכְסוּנִית לְמַמְטָרת הָאוּר, אָלַכְסוֹנִית לְאַפִיקִי נְהִיָתָם. כךְ יִצְטהְלְלוּ זקוּפִי אָזְנַיִם וְהֵם יְחִידִים לִפְסֹע בְּמִכְמֹרֶת הָאוּר, נְוֹגְהִים נֹגַהּ חַנּוּן וְהַם שְתֵּי נַפְשוֹתַי לֹא יָדְעוּ לְבְכּוּת כִּי כָּבוּלוּת הַן בַּסוּסים וּבְזְמַן אָבוּד מְאֹד נִרְכְּסוּ אֲלַכְסוֹנִיִים לְִעַצְמָם. וּבְזְרוּת הַסְּבִּיבָה הָם נְגוּעֵי רחש. אָנִי הָיוּ שְׁנֵי …. Read More