קעקועים \ רונית ליברמנש ורדי

הִיא עָצְרָה אוֹתִי בְּתָמָר פִּנַּת
הַתְּאֵנָה, שִׁכּוּן הַקְּצִינִים, חָמֵשׁ
סִמְטָאוֹת יְרֻקּוֹת עִם גַּגּוֹת רְעָפִים וְעֵצִים
שֶׁפַּעַם טִפַּסְתִּי עֲלֵיהֶם מַהֵר יוֹתֵר
מֵהַבָּנִים, גִּ’ינְס קְצָרִים, קְרוּעִים, רַגְלַיִם
שְׁקוּפוֹת וּוְרִידִים כְּחֻלִּים, יֶלֶד
שְׁמַנְמַן עִם פֶּה דָּבִיק. אֶסְתֵּר
הִירְשׁ! כִּמְעַט שָׂמַחְתִּי לִקְרָאתָהּ. אֶתִי
תִּירוֹשׁ! זִכְרוֹן יַלְדוּתִי הִזְעִיפָה גַּבָּה מְרוּטָה בַּת לְאֵם
נִצּוֹלָה מִסְפָּר כָּחֹל, סִיּוּטִים וְאֶסְתֵּר
אַחַת, מִנְחָה לֶאֱלֹהֵי הַדָּתִיִּים נְעוּלָה
בַּמִּרְפֶּסֶת בְּלֵילוֹת שַׁבַּת קֹדֶשׁ
לַחִים, מְיַבֶּבֶת, טוֹוָה מְזִמּוֹת שָׁלוֹשׁ
שָׁנִים תְּמִימוֹת, אוֹגֶרֶת חֲמִשָּׁה
שְׁלִילִיִּים וְסוֹפְסוֹף טָסָה לְאֶקְסְטֶרְנִי עִם שְׁאָר
הַפְּלִיטִים, נַעֲרָה עַכְבָּרִית נֶעֱדֶרֶת
בָּרָק שֶׁאִכֵּל יְלָדוֹת שְׁאַפְתָּנִיּוֹת בּוֹטְחוֹת בְּמִשְׁאֲלוֹת
קוֹמִיקְס הוֹלִיווּדִיּוֹת
כּוֹזְבוֹת, קָרְבַּן תּוֹרָשָׁה מְקֻעְקָע וְאַחַר כָּךְ צָבָא, פֶּרַח
לְטַיָּסִים עַכְשָׁו בְּחוֹלוֹן בַּעַל אֶחָד וּשְׁנֵי
יְלָדִים, קְרוֹבָה מִדַּי לֶאֱלֹהִים שֶׁל אִמָּא בֶּטִי, רְחוֹקָה
כָּל כָּךְ מִסִּפְרֵי הַזִּכְרוֹנוֹת
הַדְּהוּיִים, מִצִּיּוּרֵי ‘יַד הַמָּוֶת’ הַשְּׁחֹרִים
שֶׁשִּׁרְבַּטְתִּי לָהּ בְּגִיל תֵּשַׁע בִּמְקוֹם
שָׁנוֹת טוֹבוֹת עִם פַּרְפָּרִים
וּזְהָבִים.

מתוך "התפוררות קוהרנטית" (פרדס, 2015) עמוד 99

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *