שְׁני רמי לוי \ חלי טל שלם

0 commentsאהבהחלי טל שלםתשוקה

בהשראת שירו של עמיחי חסון “רמי לוי בתלפיות” שנכתב כמחווה לוולט ויטמן ואלן גינסברג שְׁנֵי רָמִי לֵוִי בְּגִבְעַת שָׁאוּל: אֶחָד מְהַדְּרִין, הַשֵּׁנִי — לֹא אֶכָּנֵס אֵלָיו. כֵּיצַד צָמְחָה אַהֲבָתֵנוּ בֵּין אַרְגְּזֵי הַיְּרָקוֹת וְהֶחָלָב? לִצְפּוֹת בָּךְ מְמַשֶּׁשֶׁת גַּמְבָּה בִּקְפִידָה, שׁוֹלָה שַׂקִּית שֶׁל צְנוֹנִיּוֹת מִתּוֹךְ כִּוּוּץ סַנְטֵר. לֹא אֶכָּנֵס אֵלָיו יוֹתֵר. כְּמוֹ הַבְטָחוֹת. וְאַתְּ אוֹמֶרֶת: “מְבִיכוֹת אוֹתִי ….  Read More

מהפֵּך יקומים \ צביקה ניר

1 commentsאקולוגיהטבעצביקה ניר

דֹּב הַקֹּטֶב הַלָּבָן נוֹפֵחַ נִשְׁמָתוֹ בַּעֲצַלְתַּיִם אֲנוּסוֹת רַחֲמִים בְּסֶרֶט טֶבַע שֶׁהִלּוּכוֹ הוּאַט פַּרְוָתוֹ נִפְשֶׁטֶת מֵעָלָיו מֵעַצְמָהּ כְּשַׁרְווּל חֻלְצָה מֻפְשָׁל גְּעִיּוֹתָיו נִזְרוֹת בָּרוּחַ הַקָּרָה עֲמוּמוֹת כִּסְדָקִים בִּמְעָרָה עֵינָיו שׁוֹאֲלוֹת אֶת הַמַּיִם הַבּוֹגְדָנִיִּים לְפֵשֶׁר הַמַּעֲשִׂים: מַה חֶטְאוֹ שֶׁהֻשְׁלַךְ אֶל אוֹקְיָנוֹס הַקֶּרַח הַצְּפוֹנִי עַל יְדֵי מִי שֶׁפָּקַד עַל הָאוֹר וְחָרַץ שֶׁהָאוֹר הוּא הִפּוּכוֹ שֶׁל הַחשֶׁךְ וְחַיַּת הַשָּׂדֶה הַקַּר ….  Read More

שׁוּטִי לָךְ, אֲהוּבָה \ דוד עמירם

1 commentsאהבהדוד עמירםים

זֶה מַדְהִים, הָאַהֲבָה שֶׁבִּפְנִים, אִתָּהּ הוֹלְכִים וְדַרְכָּהּ גַּם חוֹלְמִים. לָגַעַת אִתָּךְ בָּאַהֲבָה כְּמוֹ לָגַעַת בַּזֹּהַר, וְהִיא הוֹלֶמֶת וְחוֹבֶטֶת, הִיא גַּם יוֹדַעַת וְגַם אוֹסֶרֶת. בִּטְנִי אֵלַיִךְ מִתְהַפֶּכֶת וּשְׂפָתַי בְּאָזְנַיִךְ לוֹחֲשׁוֹת, אֵלַיִךְ צָפָה אַהֲבָתִי, אֵלַיִךְ, כְּנוּפָר עַל פְּנֵי הַמַּיִם. מְהַלֵּךְ בֶּחָלָל נְטוּל הַכֹּבֶד נוֹגֵעַ לֹא נוֹגֵעַ עֵת נַפְשִׁי הוֹלֶכֶת אֵלַיִךְ וְיוֹדַעַת אֶת מִגְבְּלוֹתַיִךְ. אַךְ אֶתְמוֹל לֹא יָדַעְתִּי ….  Read More

שוברת מרחקים קטנה \ ורדה שפין גרוס

4 commentsאהבהורדה שפין גרוסזכרון

כִּמְעַט חֲמִישִים שָׁנָה ופִתְאוֹם כְּמוֹ אָז בבית העם כשנִרְעַדְתִּי בסרטים האלה בחושך כְּשֶאוֹדְרִי הֶפְבּוֹרְן ג’וֹאָנָה שכבה בִּזְרוֹעוֹת מארק אַלְבֶּרְט פִינִי* כְּמוֹ אָז כְּשֶׁרָקַדְנוּ אֶת “בֵּית הַשֶּׁמֶש הָעוֹלָה” הַסְלוֹאוֹ הֲכִי ארוֹך וְרציתִּי שֶכבר יְכַבּוּ אֶת הָאוֹר וְאֶצַמֶד לַחֲלוֹם — עוֹר שֶׁל מוֹקָה פּוֹלָנִי וְחָלָק איך יָפֶה הָיִיתָ תַּרְנְגוֹל שָׁחוּם עִם תַּחַת רָחָב מַתְרִיס כְּשֶחִיבַּקְתָ אֶת כְּתֵפַי ….  Read More

אוקינוס \ טובי סופר

1 commentsאמאטובי סופרמוות

מָה אֶעֱשֶׂה בִּמְכוֹנַת הַתְּפִירָה שֶׁהִשְׁאַרְתְּ, בִּפְקָעוֹת הַצֶּמֶר וּבְבִגְדֵּי הֶחָג שֶׁלָּךְ? מַה בִּסְפָרַיִךְ, בְּמַחְבְּרוֹתַיִךְ, בְּשֻׁלְחַן הַפוֹרְמַיְקָה שֶׁבַּמִּטְבָּח, בַּמִּזְנוֹן, בְּכֻרְסַת הַסָּלוֹן? וּמַה דִּינָהּ שֶׁל הַשּׁוֹשַׁנָּה שֶׁבַּגּוֹבְּלֶן? אִמָּא, מִכָּל אֵלֶּה אֶבְנֶה רַפְסוֹדָה, וְאָשׁוּט כָּל יָמַי בְּאוֹקְיָנוֹס אַהֲבָתֵךְ. פורסם בעיתון “ידיעות אחרונות” (10 בספטמבר 2019)

הַמִּלִּים עַל הָעֲזִיבָה \ מתי שמואלוף

0 commentsברליןירידהמתי שמואלוף

הַשִּׁיר יַתְחִיל עוֹד מְעַט לִפֹּל כּי עָזַבְתִּי אֶת חַיֵּי הַפִּקְדוֹנוֹת לִמְצֹא חַיִּים חֲדָשִׁים בְּבֶּרְלִין דִּבַּרְתִּי אַנְגְּלִית שְׁבוּרָה, חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים לְיוּרוֹ סָגַרְתִּי אֶת הַטֶּלֶפוֹן הַיְּהוּדִי מִסְּפָרַי נִפְרַדְתִּי מֵאִמִּי מֵאוֹתִיּוֹת אֲהָבוֹת חַיַּי חֲבֵרַי מתוך אסופת השירה הדו לשונית “בגדד | חיפה | ברלין” (הוצאת אפוריסמא, 2019) עמוד 10

כולם ידעו \ נטלי בימבט

1 commentsנטלי בימבטעבריתעלייה

כולם ידעו רק אני לא ידעתי שאין על שפתיי מבטא דמוקרטי שאני במקור “לא מרוסיה, אוקראינה” וזה שעיניי ירוקות זה לא סתם. אני, לעומת זאת, מזמן השתכנעתי שאני יותר ישראלית מכולם. מהוריי, מן הסתם, אבל גם מאותם ילדים רעים שמיררו את שנותיי בבית ספר, שקראו לי “רוסיה מסריחה” והזמינו אותי לחזור לרוסיה (למרות שהסברתי להם ….  Read More

בְּאֵין עֵט אַתָּה כְּמֵת \ נהיר ליבי

0 commentsאי-שפיותנהיר ליבינפש

כְּשֶׁאוֹבֵד לְךָ הָעֵט בַּמַּחְלָקָה אַתָּה כְּמֵת לְלֹא יְכֹלֶת שֶׁל בִּטּוּי לִשְׂרֹד לְךָ אֵין שׁוּם סִכּוּי שֶׁכֵּן כֵּיצַד תִּנְסֹק, תַּמְרִיא כְּשֶׁסְבִיבְךָ אֵין אִישׁ בָּרִיא מִן הַשִּׁגְרָה הָאֲרוּרָה אֵיךְ תְּבַטֵּא בְּצוּרָה בְּרוּרָה וּתְבַשֵּׂר: בִּי יֵשׁ כּוֹחוֹת אִם לֹא תִּמְצָא עֵט שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֹד אֲשֶׁר יִרְשֹׁם מָקָאמָה וּפּוֹאֶמָה עַל לְבָבְךָ שֶׁעוֹד פּוֹעֵם. מתוך האנטולוגיה “נפש” בעריכת דורית וויסמן ….  Read More

ממה את פוחדת \ זיווית קורנבלאו

0 commentsאהבהזיווית קורנבלאופחד

מִמָּה אַתְּ פּוֹחֶדֶת, שָׁאַלְתִּי אוֹתָךְ כְּשֶׁרֹאשֵׁךְ הוּטַל לְאָחוֹר וְלֹבֶן צַוָּארֵךְ נֶחְשַׂף. מִמָּה אַתְּ פּוֹחֶדֶת, שָׁאַלְתִּי אוֹתָךְ כְּשֶׁחַשְׁתִּי אֶת פְּעִימַת עוֹרֵק הַקָּרוטִיד שֶׁלָּךְ. וְאָמַרְתִּי “בִּטְחִי”, וְצִחְקַקְתְּ. וְאָמַרְתִּי “מִמֶּנִּי אַתְּ פּוֹחֶדֶת”, וְשׁוּב צִחְקַקְתְּ. מתוך “מה את רואה” (עיתון 77, 2019) עמוד 16

ילדות \ גאולה שינה

0 commentsגאולה שינהילדותסבל

כַּמָּה שֶׁאַתְּ חוֹשֶׁבֶת שֶׁהַיַּלְדוּת שֶׁלָּךְ הָיְתָה נֶהֱדֶרֶת אַחֲרֵי שְׁלשִׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה אַתְּ פּוֹגֶשֶׁת חֲבֵרָה מִשֶּׁכְּבָר הַיָּמִים, שֶׁאוֹמֶרֶת: גַּרְתִּי מִמּוּל וְרָאִיתִי מֵהַמִּרְפֶּסֶת אֵיךְ אִמָּא שֶׁלָּךְ מְגוֹנֶנֶת עָלַיִךְ, אֶת הַסָּבִים מְגוֹנְנִים עַל שְׁתֵּיכֶן, כִּפְלַיִם, וְלָצֵאת מִזֶּה לַחַיִּים בָּעוֹלָם הַפְּסִיכִי, הָאַכְזָרִי, זֶה דָּבָר שֶׁאוּלַי הוּא בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי. מתוך “בו זמנית” (הוצאה עצמית, 2019) עמוד 11.