ילָדִים רָצִים אֶל זְרוֹעוֹת פְּתוּחוֹת אוֹ אֶל כְּבִישׁ אֶל אַרְמוֹנוֹת מִחוֹל אוֹ אֶל דֶּלֶת זְכוּכִית יְלָדִים רָצִים כְּשֶׁצָּרִיךְ לִתְפֹּס כַּדּוּר וּכְשֶׁכַּדּוּר נוֹרָה מִצָּרִיחַ אֶל אוֹטוֹ גְּלִידָה אוֹ אֶל הַמֶּרְחָב הַמּוּגָן יְלָדִים רָצִים מַהֵר וַאֲנַחְנוּ רוֹצִים, לְהַדְבִּיק לָהֶם כְּנָפַיִם. מתוך אנתולוגית שירה לשבועות “אנחנו מלחמת אזרחים” בעריכת אילן ברקוביץ’, מוסף תרבות וספרות עיתון “הארץ” 6.9.19 עמוד ….  Read More

איך העזתם לקחת ממני את אלוהים אלוהים נמצאת בתוכי היא חסרת מין היא מעל לכל האותיות המרובעות בספרים שלכם מעל בתי-הכנסת שלכם אלוהים נמצאת בכל חדר-מדרגות שאני נטושה בו היא רוח ואני בלון שהייתי קודר ועכשיו אני צבעוני עף בשמיים להתערסל בחיק האלוהים מתוך “ריקוד המשוגעת”, (הספרייה החדשה לשירה, הקיבוץ המאוחד, 1999), עמוד 26

אָדָם זָקוּק לְפָחוֹת לְדֶלֶת אַחַת לִפְתֹּחַ אֶת מָה שֶׁסָּגַר לְהִכָּנֵס כְּדֵי לְגַלּוֹת לָצֵאת בִּשְׁבִיל לְחַפֵּשׂ לִסְגֹּר עַל מְנַת לְהָנִיחַ אָדָם זָקוּק לְדֶלֶת אַחַת לִתְלוֹת עָלֶיהָ שֶׁלֶט לִקְרֹא לָהּ בְּשֵׁם אָדָם זָקוּק לְדֶלֶת כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִנְקֹשׁ עָלֶיהָ בְּיָד רַכָּה לִשְׁמֹעַ מִישֶׁהוּ בְּצִדָּהּ הַשֵּׁנִי עוֹנֶה לוֹ: יָבוֹא מתוך “לאחוז בענף הקרוב” (פרדס, 2018) עמוד 10

כָּאן אֲנִי שׁוֹכֶבֶת עַל עָנָן שֶׁל חֲלוֹמוֹת אַט אַט נִרְדֶּמֶת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת טֶרֶם עוֹלוֹת פּוֹתַחַת דַּף חָדָשׁ וּבְצֶבַע לָבָן כּוֹתֶבֶת לְךָ מִכְתָּב: מַצְפּוּנִי הַיָּקָר אַל תִּקְפֹּץ הַחוּצָה אַל תִּזְרֶה מֶלַח עַל פְּצָעִים אַל תִּהְיֶה כֹּה נֶחְמָד לִזְאֵבִים. לְמַד הֵיטֵב לַחֲמֹק מִמַּכְאוֹבִים וּמֵרֶפֶשׁ חֲטָאֵי קוּם וּבְרַח לָאֱלֹהִים. יְדִידִי הַמַּצְפּוּן, לוּ תְּנַצֵּחַ עַל עֲנָנִי לַבֶּטַח, תִּמְצָא אֶת כֻּלָּנוּ ….  Read More

טַוָּסוֹת זָהָב לְאוֹר הַנֵּר, מִי יוּכַל לָהֶן? פִּי בְּאֵר נוֹשֵׁק לִשְׂפַת תְּהוֹם. עַל גְּדוֹת נְהַר הַמָּוֶת נֵעוֹרָה בַּת הַחַיִּים. גְּבִיעֵי פְּרָחִים נוֹטְפִים. הַצּוּף מִתְנַהֵל לְאַט, עָדִין כְּשָׂרִיגִים. יֵשׁ לַיְלָה קָטָן בְּכָל אַחַת מֵאִתָּנוּ, לַיְלָה מָתוֹק וְרַךְ. מתוך “חמלת אשת העורב” (צור-אות, 2016) עמוד 46

יֵשׁוּ הִמְצִיא אֶת הָרֹחַב כְּשֶׁפָּרַשׂ יָדָיו לַצְּדָדִים. הַצּוֹלֵב לָחַשׁ עַל אָזְנוֹ: “תַּעֲשֶׂה בַּיָּדַיִם כְּמוֹ צִפּוֹר.” מתוך “הנשק החם” (הליקון, 2009) עמוד 55

כְּשֶׁהָלַכְתִּי מִכָּאן הָיוּ הָרִמּוֹנִים כְּבֵדִים וּבְשֵׁלִים עַל הָעֵץ. לֹא הָיִיתִי צְרִיכָה כִּמְעַט דָּבָר, גַּם לֹא אֶת שְׁמִי, אָנָאר, רַק אֶת סֵפֶר הַשִּׁירָה וּבוֹ פִּרְחֵי מָרִיחוּאָנָה וּמַקֵּל הַתּוּת בּוֹ כָּתַב עַל גּוּפִי פְּסוּקִים מְשֻׁגָּעִים. כָּזֹאת אֲנִי מְמוֹלֶלֶת נְיָר וְקוֹרֵאת בִּשְׁמוֹ.

מתוך המחזור – קליפסו / אגי משעול מֵהָרֶגָע בּוֹ נוֹגַעַת בִּי וְרוּדַת הָאֶצְבָּעוֹת וְעַד לַזְּמָן בּוֹ שוּב אֲנִי עוֹטָה נוֹצוֹת שֶל אֲוָזִים – אֲנִי חוֹשֶבֶת עֲלֶיךָ. הָאָהֲבָה וְהַיְּדִיעָה שֶאֲנִי בְּחוּרָה פּוֹרֶשֶת אֶת חוּשָי לְיוֹפִי. הִנֵּה מִפְּלוּמַת הַחִטָּה הַיְרוּקָה מְנַתֶּרֶת אֲנָפָה אֶל הַשָּמַיִם וּשְנֵי זִרְדֵי רַגְלֶיהָ מִשְתַלְשְלִים מְיֻתָרִים מִתַּחַת לַכְּנָפַיִים כְּמוֹ מָשָל שֶעוֹד אֵין לוֹ נִמְשָל. ….  Read More

אֲלֻמַּת הַיָּרֵחַ עַל כָּתְלֵי הַמֶּלֶט וְהַבֶּטוֹן. בְּבֶטֶן הַבָּתִּים נִמְלָטִים לִמְחִילַת הַחֲלוֹם שֶׁחָפְרוּ בַּחֲשֵׁכָה. אֵין שׁוֹמְרִים, אַתָּה מֻקָּף בְּעַצְמְך. מתוך “אני ולא מלאך” (הליקון, 2008) עמוד 41

לְאוֹדרֵ לוֹרְד, יעל ועומר[ה] הַיּוֹם רָאִיתִי חַד-קֶרֶן שְׁחוֹרָה בַּסַאבְּוֵי, לְיָדָהּ פֵיָה לְבָנָה שֶׁהֶחְזִיק לָהּ אֶת הַיָּד. הָיוּ שָׁם דִּבּוּרִים עַל יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה. אַתְּ יוֹדַעַת, יֵשׁ אַגָּדוֹת שֶׁמִּתְקַיְּמוֹת בֵּינְתַיִם רַק בִּנְיוּ-יוֹרְק. אֲבָל בְּקָרוֹב, כֵּן בְּקָרוֹב, אָמֵנְשַׁלְלָה, תָּקוּם אֶרֶץ-תָּמִיד-כֵּן וַחֲצִי-סוּס עִם כְּנָפַיִם-שֶׁל-פֵיָה יִהְיֶה חָפְשִׁי לְהִתְאַהֵב בְּמִי שֶׁהוּא רַק רוֹצָה. מתוך “גם החתול שִׁיר־בּוּטִים” (פרדס, 2016) עמוד ….  Read More