קול השירה

כְּמוֹ דָּגִים מְשֻׁמָּרִים בֵּין קִירוֹת זְכוּכִית נִכְבַּשְׁנוּ בְּמֶלַח זֵעָתֵנוּ. הָעוֹר עוֹד זוֹכֵר: צִנַּת הָעֹמֶק גַּעַשׁ יָמִים צְפוֹנִי. עֵין הַדָּג שֶׁלִּי פְּקוּחָה, לֹא שָׁכַחְתִּי דָּבָר – אֵיךְ נִלְכַּדְנוּ בָּרֶשֶׁת פִּרְכַּסְנוּ מִתְעַלְּפִים הַכֶּסֶף הִבְהֵב בָּאוֹר. הַיֹּפִי פָּגַע בָּנוּ כְּסַכִּין. אַחַר כָּךְ נִפְרַשְׂנוּ עַל הַקֶּרַח.