“שְׁנֵי יְסוֹדוֹת” שֶׁל זֶלְדָּה: שִׁחְזוּר \ טלי כהן שבתאי
הָיִיתִי רוֹצָה לְהִתְהַווֹת “בְּלִי שֶׁמֶץ שֶׁל טֵרוּף” כְּמוֹ הַנָּשִׁים הָאֵלּוּ, שֶׁכָּל עִסְקָנָן בַּמִּטְפַּחַת עַל הָרֹאשׁ וּכְמוֹ יוֹצְאוֹת הַן מִיקִיצָה בְּגָלַקְסְיָה אַחֶרֶת לִטְרֶמְפִּיאָדָה וּלְעוֹד יוֹם שֶׁלֹּא אֵדַע אֶת יוֹמָן. וְהֵן לְ/ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת שֶׁל פִּסְקָה בַּעֲלַת הַתְחָלָה אֶמְצַע וְסוֹף דֶּרֶךְ לְלֹא רִבּוּי נְתִיבִים אֵין צֹרֶךְ בְּהֶסְדְּרֵי תְּנוּעָה וְתָמִיד קַיָּם שֶׁטַח הַפְרָדָה כָּלְשֶׁהוּ. הָיִיתִי רוֹצָה לְהִתְהַווֹת “בְּלִי …. Read More