בְּאֵין עֵט אַתָּה כְּמֵת \ נהיר ליבי
כְּשֶׁאוֹבֵד לְךָ הָעֵט בַּמַּחְלָקָה אַתָּה כְּמֵת לְלֹא יְכֹלֶת שֶׁל בִּטּוּי לִשְׂרֹד לְךָ אֵין שׁוּם סִכּוּי שֶׁכֵּן כֵּיצַד תִּנְסֹק, תַּמְרִיא כְּשֶׁסְבִיבְךָ אֵין אִישׁ בָּרִיא מִן הַשִּׁגְרָה הָאֲרוּרָה אֵיךְ תְּבַטֵּא בְּצוּרָה בְּרוּרָה וּתְבַשֵּׂר: בִּי יֵשׁ כּוֹחוֹת אִם לֹא תִּמְצָא עֵט שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֹד אֲשֶׁר יִרְשֹׁם מָקָאמָה וּפּוֹאֶמָה עַל לְבָבְךָ שֶׁעוֹד פּוֹעֵם. מתוך האנטולוגיה “נפש” בעריכת דורית וויסמן …. Read More
איום באשפוז \ אנה מישר
בַּסּוֹף עוֹד יְאַשְׁפְּזוּ אוֹתָךְ יְמַלְּאוּ אוֹתָךְ בְּכַדּוּרִים וְיִפְקְקוּ עוֹד יִקְשְׁרוּ אוֹתָךְ בַּסּוֹף לְמִטַּת הַמֻּסְכָּמוֹת יַהַפְכוּ אוֹתָךְ יַלְדָּה טוֹבָה יַלְדָּה מַמָּשׁ מַמָּשׁ טוֹבָה אַתְּ עוֹד תִּרְאִי מתוך “אני עשויה מהחומרים הלא נכונים” (עיתון 77, 2020) עמוד 39 מהמדור “אין מקום לְכְּלוּם. בְּמאניה”