ניצודים \ איריס רילוב
כְּמוֹ דָּגִים מְשֻׁמָּרִים בֵּין קִירוֹת זְכוּכִית נִכְבַּשְׁנוּ בְּמֶלַח זֵעָתֵנוּ. הָעוֹר עוֹד זוֹכֵר: צִנַּת הָעֹמֶק גַּעַשׁ יָמִים צְפוֹנִי. עֵין הַדָּג שֶׁלִּי פְּקוּחָה, לֹא שָׁכַחְתִּי דָּבָר – אֵיךְ נִלְכַּדְנוּ בָּרֶשֶׁת פִּרְכַּסְנוּ מִתְעַלְּפִים הַכֶּסֶף הִבְהֵב בָּאוֹר. הַיֹּפִי פָּגַע בָּנוּ כְּסַכִּין. אַחַר כָּךְ נִפְרַשְׂנוּ עַל הַקֶּרַח.
לוכדי העפיפונים \ רחל מדר
לוֹכְדֵי הָעֲפִיפוֹנִים הָיוּ עֲסוּקִים. כָּל הַבֹּקֶר נִמְשְׁכָה מְלַאכְתָּם. בְּזִנּוּק סִילוֹנִי רָחֲשׁוּ וּבְידָָם כְּעֵין הָרֶשֶׁת לְצֵיד פַּרְפָּרִים. עֲפִיפוֹנִים עָלוּ בֵּין בָּתֵּי הָעִיר, זנָָב נָע, זנָָב מִתְישֵַּׁר, פַּרְצוּף מִתְנַדְנֵד וּמִתְחַצֵּף, צָהֳלָה מִשְׁתַּלַּחַת בָּאֲוִיר. הַצַּיִד נִמְשָׁךְ, כָּל הַבֹּקֶר נִשְׁמְעוּ זִמְזוּם הַמְּנוֹעִים, אִוְשַׁת הָרֶשֶׁת הַלּוֹכֶדֶת, עִם רִפְרוּף הַגּוּף הַמֵּת. בָּעֶרֶב כֻּסוּ סִמְטָאוֹת בִּגְוִיּוֹת מְרוּטוֹת. עֲלוּבוֹת הִתְבּוֹסְסוּ, נִרְטְבוּ וְכָבְדוּ מְאוֹד, …. Read More